בית החולים מספר 5 ופצועי צה״ל הראשונים

- בית החולים מס' 4,

- בית חולים מס' 6,

- בית חולים מס' 5

- (כמעט) בית החולים ע"ש בן גוריון...

- "בית החולים תל השומר"

ולבסוף...

"המרכז הרפואי על שם שיבא"!

אחת אחת שלפתי את התמונות הללו,

אחת אחת....

אחת אחת אספתי אותן יחד, לאחר שהתערבבו

עם עשרות רבות של תמונות ישנות בתוך קופסה שהונחה על דוכן ביריד הוינטאג' התל אביבי...

הפנים חזרו על עצמם בכולן, הבחורים הפצועים הסגל הרפואי, הרקע וכמובן, הכיתוב שהופיע בגב חלקן - "ביה"ח מס' 5 09.03.49", שלא הותיר ספק כי מדובר בלוחמי מלחמת העצמאות, פצועי הקרבות שאושפזו בבית החולים מס' 5.

ומהו אותו בית חולים מס' 5?

סיפור מעניין...

השנה 1934, בשטח מבודד דרומית מזרחית לכפר אז"ר, הקימו זוג האחים אמיל ומשה ליטווינסקי ישוב שעל פי התכנית אמור היה לצמוח לכדי ישוב גדול בו יתגוררו אלפי תושבים...

חזון?

מציאות!

כן, המציאות הכתיבה תוצאה אחרת...

העובדה ומדובר היה בנקודת ישוב מבודדת שסבלה מהתנכלויות והתקפות מצד בדואים ותושבי הכפרים הערביים הסמוכים, הביאה לכך שבפועל עברו להתגורר במקום כמה עשרות מתיישבים בלבד, שקבעו את בתיהם לארכו של רחוב יחיד,

או בקיצור, "לא להיט".

בשנת 1935, החליטו הבריטים להפקיע עשרות דונמים שחלקם היו שייכים לתל ליטוינסקי לצורך הקמת בית חולים שישרת את תושבי המחוז כשבפועל הוקם בשטח המופקע בסיס צבאי שכלל סדנאות רכב, בתי מלאכה ומרפאה.

בתחילת שנות הארבעים, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נזקק הצבא האמריקאי לבית חולים שישרת את לוחמיו ששהו במצרים ועל כן הוחלט לנצל את התשתית הקיימת בבסיס הבריטי בתל ליטוינסקי (ואת קרבתו לשדה התעופה בלוד), לצורך הקמת "בית ההחולים הצבאי מספר 4", ששירת את ארה"ב עד שנת 1943 במהלכה חדל להיות נחוץ עבור צבא ארה"ב ומתקניו הועברו לידי הצבא הבריטי.

בשנת 1944, לאחר עבודות הרחבה, חנכו הבריטים במקום את "בית חולים הצבאי מס' 6", שנועד בעיקר לשימוש חיל האוויר המלכותי הבריטי.

בשנת 1948, עם תום המנדט, ננטש השטח ונכבש מידי כוחות ערביים שניסו להאחז בו על ידי חטיבת אלכסנדרוני ובשלב זה, בעוד ברחבי הארץ מתחוללים קרבות עזים, הורה קצין הרפואה הראשי של צה"ל, ד"ר חיים שיבר (שיבא), להקים במקום בית חולים צבאי עבור פצועי הקרבות וכך, תוך כחצי שנה, הפך המקום ל"בית החולים מס' 5" שנחשב לבית החולים המרכזי של צה"ל בראשית ימיו.

בחלוף הזמן, החל בית החולים להעניק שירותי רפואה גם עבור אזרחים ובשנת 1949 כבר הכיל 800 מיטות אשפוז.

בתום קרבות מלחמת העצמאות, הלך והתרחב שטח בית חולים ונוספו לו ביתנים ומחלקות אשפוז ובתחילת שנות החמישים, הועלתה הצעה לקרא לו על שם ראש ממשלת ישראל, דויד בן גוריון שהביע התנגדות לכך והחליט שבית החולים ייקרא על שם "אגודת השומר" ובשנת 1953, זכה בית החולים מספר 5 לשם - "בית החולים תל השומר" שהפך לבית חולים אזרחי לכל דבר ומוכר כיום כ"מרכז הרפואי שיבא".

תביטו בהם, בפני הבחורים, לוחמי מלחמת העצמאות שנפצעו בקרבות לשחרור הארץ ושלמרות היותם פצועים, משום מה רובם נראים אופטימיים, אפילו מחייכים, תביטו בסגל הרפואי המסור שעמם...

ואי אפשר שלא לחשוב על המציאות של ימינו...

יום טוב.

רק טוב.

זיו.