ולפעמים מדליה גורמת גם לחייך...

בין מדליות מלחמה, עיטורי גבורה ופריטים שברובם נולדו מתוך רגעים קשים בהיסטוריה, יש לפעמים גם פריטים שפשוט גורמים לך לעצור ולחייך ובעיקר

המדליה הפולנית הזאת שאותה ניסיתי להשיג כבר לא מעט זמן...

תכירו את "עיטור החיוך"!

המדליה שבתמונה נראית שונה לחלוטין מכל מדליה רשמית מוכרת, תמימה, חמודה שכזאת עם שמש מחייכת, סרט (יפהיפה לטעמי) רקום בפרחים, צבעים עדינים… אפשר לומר... ילדותית, שמאחוריה מסתתר סיפור מקסים.

המדלחה הזו היא למעשה עיטור רשמי של “מסדר החיוך” (Order Uśmiechu) , עיטור פולני ייחודי שנוסד בשנת 1968 בפולין הקומוניסטית כיוזמה של עיתון ילדים מוכר בשם KORIER POLSKI בעקבות ילדה שציירה שמש מחייכת, והייחוד שלו הוא שמי שמחליט למי הוא יוענק הם לא פוליטיקאים, לא קצינים ולא ועדות מכובדות,

אלא… ילדים אשר כותבים מכתבי המלצה לועדה מיוחדת שבוחנת את ההצעות ומחליטה מי יהיו המועמדים הסופיים!

העיטור מוענק למבוגרים שפעלו באופן יוצא דופן עבור ילדים, אלו יכולים להיות רופאים, מחנכים, סופרים, אנשי ציבור או פשוט אנשים שהצליחו להפוך את עולם הילדים לקצת טוב יותר,

וכאן מגיע החלק שהופך את הסיפור הזה לעוד יותר מקסים, כי כדי להתקבל רשמית למסדר, המועמד חייב לעמוד בטקס מיוחד במהלכו עליו לשתות כוס מיץ לימון מבלי לעשות פרצוף חמוץ ולאחר מכן... לחייך!

רק אז, אם עם עמד במשימה בהצלחה הוא מוכרז רשמית כ"אביר מסדר החיוך"!

וכן, זה אמיתי לחלוטין, אמיתי עד כדי כך שבשנת 1979 העיטור זכה להכרה בין לאומית בקרב גופים המקושרים לאו"ם ביניהם UNISEF.

המדליה שבתמונה הצטרפה ממש היום לאוסף שלי והיא גרסה פולנית תקופתית, ככל הנראה משנות השבעים–שמונים, עם קופסה מקורית וסרט רקום יפהפה, תזכורת נחמדה לכך שלא כל מדליה נולדה בשדה הקרב.

לפעמים, כל מה שצריך כדי לקבל עיטור הוא פשוט לעשות טוב ולגרום לילדים לחייך.

בין הזוכים בעיטור ניתן למנות לא מעט דמויות מפורסמות דוגמת וולט דיסני, האמא תרזה, הדלאי לאמה, הסופרת השוודית אסטריד לינדגרן ("בילבי"), סטיבן שפילברג ועוד שורה ארוכה מאוד של רופאים, מחנכים ופעילים למען ילדים מכל העולם.

מסורת מקסימה בעיני ועוד פריט נהדר לאוסף.

זיו.