מתברר שגם לבוגדים ולחלאות הגיעה מדליה
- זיו לבני
- Jun 2
- 3 min read
כחלק מ"אי היותי" גם אספן של מדליות ועיטורים, נתקלתי לאחרונה בפריט מעניין שחשתי צורך לשים עליו יד (כיאה כאמור ללא אספן כמוני).
"מדלית הבוגדים" - זה הכינוי השגור לעיטור הזה...
כי כן, מסתבר שגם לחלאות הגיע עיטור "כבוד" גם אם הוא מפוקפק.
בראשית שנות הארבעים, החלה פלישת גרמניה לשטחי ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה (כולל המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה), כשמתברר שפלישת גרמניה הוותה עבור חלק לא מבוטל מאזרחי אותן מדינות הזדמנות פז להלחם ולנקום במשטר הקומוניסטי שנכפה עליהם על ידי ברית המועצות שנים קודם לכן, אותו משטר סובייטי שנוא שבחסותו רבים מאזרחי אותן מדינות נושלו מרכושם, נעצרו, נחקרו ולא פעם פשוט גם "נעלמו" ובל נשכח גם את האיסור על העיסוק בפעילות דתית ושאר איסורים והגבלות.
וכך, ככל שהעמיקה אחיזת גרמניה בשטחי המזרח, כך הלך וגבר מספר האזרחים שהתנדבו להציע את שירותיהם למען גרמניה שבעיניהם היתה סוג של מושיע.
עשרות אלפי מתנדבים הועסקו בשירות הרייך, חלקם בתפקיד תומכי לחימה, חלקם בתפקידי אדמיניסטרציה וחלק לא מבוטל מהם גם בתפקידי שיטור ומודיעין, לרוב במסגרת גדודי עזר שהוקמו על ידי הגרמנים, גדודים שחלקם לקח חלק פעיל בלחימה ובפשעי מלחמה כנגד בני עמם עצמם!
כך או אחרת.... בוגדים!
וכך, ככל שחלף הזמן וארכה המלחמה, החלה גם חלוקה של אותות, מדליות ועיטורים לחלק מחברי אותם גדודים וסייענים בין על הצטיינות בתפקידם, על אומץ לב בקרב, על פציעה בקרב וכן הלאה כנהוג בצבא גרמניה ולמעשה, בכל צבא אחר.
כך זה נמשך, עד שהדבר הגיע לאזניו של אדולף היטלר שזעם על העניין ואסר מיד על הענקת כל עיטור גרמני באשר הוא לבני עמי המזרח אשר על פי תורת הגזע נחשבו לנחותים קצת פחות מהיהודים, שהרי איך יתכן שעיטור הנושא את סמל הרייך ייענד על חזהו של מי שמוגדר קצת מעל לתת אדם!
הרעיון שבני אותם עמים ישאו על מדיהם עיטורים גרמניים, עם מוטיבים כמו הנשר וצלב הקרס, היה בלתי נסבל מבחינתו, עד כדי כך בלתי נסבל, שהוא אף הורה על ביטול ואיסוף כל העיטורים שהוענקו עד כה!
כך נמשך הדבר עד שבשלב מסוים החלו רגשות תסיסה ומרמור בקרב אותם סייענים ומתנדבים, רגשות שהפכו לסוג של מנוף לחץ על מקבלי ההחלטות בקרב השלטון הגרמני ועל היטלר עצמו, עד שב 14 ליוני 1942, התרצה היטלר ואישר על השתת עיטור הצטיינות ייעודי עבור מתנדבים מקרב עמי המזרח ובתנאי שעל העיטור לא יופיעו בשום אופן לא צלב הקרס ולא הנשר הגרמני.
כך נולד לו "עיטור האומץ והכבוד לעמי המזרח", שהורכב מאלמנט המזכיר כוכב בעל קרנים ובמרכזו מה שנראה כמעין פרח המזכיר (יש להפעיל מעט דמיון), תנועתיות של צלב קרס.
עיטור זה הוענק על פי מדרג של שלוש רמות כשלכל אחת מהן קריטריונים משלה, עיטור ברונזה, כסף וזהב, עם או ללא חרבות מוצלבות כשחלק מהעיטורים נועדו לענידה כמדליה וחלקם כסיכה.
בתמונה שצירפתי (ויקיפדיה) נראה ברוניסלב קמינסקי, חלאת אדם שבשנות השלושים סולק מהמפלגה הקומוניסטית ואף נכלא לאחר שהשמיע ביקורת כנגד השלטונות ובשנת 1941 בעת שעירו נכבשה על ידי הגרמנים, הציע להם את שירותיו בסיוע לבנית מנהל אזרחי ומשטרה בשטח הכבוש.
אותו קמינסקי הלך והתקדם בשירות הגרמנים עד שבשלב מסוים אף קיבל פיקוד על גדוד שלחם לצד האס.אס, כולל במהלך דיכוי מרד וורשה (לא מרד גטו וורשה אלא המרד שהונהג בידי ה"ארמיה קריובה" אותה מחתרת פולנית לוחמת), במסגרת דיכוי המרד, בצעו אנשיו מעשי טבח, רצח אונס וביזה עד כדי כך שאפילו על הימלר זה נמאס והוא הורה על חיסולו של האיש בטוענה ש"גנב רכוש השייך לרייך"...
בתמונה שמצורפת, נראה החלאה והאות המדובר על מדיו.
כן, אלה ושכאלה היו אותם חלאות האדם שזכו לענוד את "מדלית הבוגדים".
הרי גם להם הגיע עיטור הצטיינות, לא?
זיו.
