על ענייני מצרר, פצצונות ורקטות - עושים סדר
טוב, הפעם אחרוג ממנהגי...
הפעם זה לא עוד מאמר על פריט היסטורי מהאוסף הפרטי שלי (עדיין אינני אוסף פצצונות מצרר, לשמחתי), הפעם זה מאמר שבואו נקרא לו "מאמר לידע כללי", שנועד לעשות קצת סדר בכל מה שקשור באותם מושגים דוגמת: "מצרר"/"פצצונות מצרר"/"רקטת מצרר" וכו', מושגים שנזרקים לאוויר, לעיתים בחוסר דיוק (ובמקרה הפחות טוב, באופן שגוי) בעקבות עוד סבב לחימה, או לחלופין, מקרים טראגיים דוגמת זה האחרון, בו נהרג, לצערנו, נער ונפצעו חבריו בעקבות התעסקות בנפל של פצצונת מצרר שמצאו בשטח במהלך טיול כיתתי באזור הגליל העליון.
אז היות ולפחות ארבעה חברים (וחברה אחת), פנו אלי בהודעות פרטיות בבקשה: "אולי תעשה לי קצת סדר בעניין המצררים האלה", החלטתי שאקדיש אחת ולתמיד מאמר לנושא הזה, ואסביר באופן מקצועי, מדויק ופשוט את הנושא שנקרא... "מצרר".
ולפני שנתחיל, מספר הבהרות:
לצורך המחשה והכנת איורים נעזרתי בחברי הטוב ששמו Chat GPT. כן, זה לא היה פשוט להסביר לו מה ואיך בדיוק אני רוצה (ואני מקפיד תמיד להקפיד על חודו של יוד)...
לא, זה לא שיעור תחמושת ברמה טכנית מקצועית, הכוונה שלי כאן היא להסביר בפשטות את הדברים, מבלי להיכנס עכשיו לתהליכים בחומר נפץ/אופן פעולת המטען החלול או שיטות פעולה של מרעומים... הו לא, ממש לא!
אם בסופו של יום עדיין תהיינה שאלות, אשמח (כמו תמיד) אם תפנו אליי בהודעה פרטית כאן או בכל פלטפורמה אחרת. אשמח להסביר כל דבר באופן אישי.
ראשית כל - בואו נכיר כמה מושגים בסיסיים (ואחר כך זה יהיה מאוד פשוט):
רקטה:
רקטה היא אמצעי לחימה המיועד לשיגור, בין אם מהקרקע ובין אם מהאוויר. רקטה סטנדרטית מורכבת, לרוב, משני חלקים ("מקטעים") עיקריים. המקטע הקדמי הוא הראש הקרבי (רש"ק), וזהו החלק שמכיל בתוכו את חומר הנפץ (במקרה כזה הוא ייקרא "רש"ק נפיץ") ואת המרעום, שהוא המנגנון שיגרום לפיצוץ חומר הנפץ בזמן ובמקום הדרוש.
החלק השני הינו המנוע הרקטי, שהוא, למעשה, חומר מוצק בצורת גליל מוארך, שברגע שמציתים אותו הוא בוער בעירה חזקה מאוד, אשר מייצרת תוך שניות בודדות כמות עצומה של גזים לוהטים. הגזים האלה כלואים בלחץ רב בתוך מעטפת הפלדה של מקטע המנוע, כאשר בבסיס מקטע המנוע (שזה החלק האחורי של הרקטה) מצויה פיה צרה המשמשת לפליטת הגזים. כשהגזים הללו נפלטים דרכה, הם יוצרים דחף שגורם לה לזנק קדימה במהירות שנמדדת במאות מטרים לשנייה ולהגיע לעתים לטווח של יותר ממאה קילומטרים (לצורך הדוגמה, הטווח של אחד הדגמים של רקטות ה"זילזאל" הכבדות מתוצרת איראן נושק לכ-200 קילומטר!). פרט לאותה פיה צרה, בחלק מדגמי הרקטות יימצאו גם כנפונים אשר משמשים לאיזון וייצובן בעת המעוף. אגב, יש לציין כי המנוע הרקטי בוער ומתכלה תוך שניות בודדות ולאחר מכן הרקטה פשוט ממשיכה במעופה קדימה מכח האינרציה.
שרטוט סכמתי של מבנה רקטה (עם רש"ק "רגיל" המכיל חומר נפץ).
ועכשיו, בואו נרחיב קצת על ענייני הרש"ק (שימו לב שאנחנו כבר משתמשים במושג מקצועי - רש"ק, שזה יפה מאוד)...
אל הראש הקרבי (רש"ק) אפשר להתייחס כאל סוג של כלי קיבול, הוא יכול להכיל מטען של חומר נפץ שבעת פגיעה בקרקע יתפוצץ, הוא יכול להכיל מילוי של חומר שנועד ליצור עשן סמיך, שישמש להסתרת כוחות או לסימון, הוא יכול להכיל אלמנט של תאורה (פחות נפוץ ברקטות) או עשרות רבות של פצצות קטנות (כן, אלה הן ה"פצצונות"), שלכל אחת מהן יש מנגנון הפעלה משלה. רש"ק כזה מכונה"רש"ק מצרר".
אבל מה, בעצם, מפעיל את הרש"קים האלה?
רש"ק שמכיל חומר נפץ יכול ליפול לקרקע מגובה של קילומטרים, אבל קיימת סבירות, ואפילו גבוהה, שהוא רק יתבקע מעצמת החבטה וחומר הנפץ שבתוכו פשוט יתפזר, כי אין מה שיגרום לו להתפוצץ (בשפה ה"חבלנית" אומרים: "אין מה שיזום אותו"). חומר שיוצר עשן צריך שמשהו יבעיר אותו, כנ"ל חומר שיוצר אפקט של תאורה...
הרכיב שיגרום לכל אחד מהם לפעול - ובאופן ובעיתוי הנכון - הוא המרעום.
המרעום (שלרוב ממוקם בקצה הקדמי של הרש"ק, אך לעתים יימצא דווקא בבסיסו) הוא למעשה מנגנון ההפעלה ו"המוח" של הרש"ק. יש מרעומים שפועלים מכאנית, יש כאלה שפועלים חשמלית/אלקטרונית, יש אלפי דגמים וסוגי מרעומים, כשהבחירה במרעום היא על פי סוג הרש"ק וייעודו. למה הכוונה?
לצורך העניין, על רש"ק שמכיל חומר נפץ נרכיב מרעום שיפעל בעת הפגיעה בקרקע. מרעומים כאלה מכונים "מרעומי הקשה" או "מרעומי הקשה מידיים".
לעומת זאת, על רש"ק שמכיל מילוי של חומר היוצר עשן, נעדיף מרעום שיתחיל את תהליך ההצתה של המילוי בעוד הרקטה באוויר. לכן, על רש"ק שכזה נעדיף להתקין מרעום שמונה זמן, או בשפה המקצועית "מרעום השהייה", וכך גם על רש"ק שאמור לפזר את תכולתו בגובה, שזה בדיוק מה שעושה מיודעינו - רש"ק המצרר!
רש"ק מצרר, מה בעצם הרעיון?
אז בגדול, הרעיון כאן מאוד פשוט ומאוד הגיוני. דמיינו עשרות או מאות חיילי אויב שנעים בשטח לכיווננו. דמיינו שהם מלווים בעשרות כלי רכב משוריינים ואנחנו חייבים לפגוע בהם, וכמה שיותר מהר ויעיל.
אז כן, אפשר לירות לעברם פגזים רגילים עם מילוי חומר נפץ, אבל במצב כזה קצב האש הוא יחסית איטי והפגיעות הן מקומיות. אפשר לבקש סיוע מחיל האוויר, אבל לא תמיד הסיוע יגיע בזמן ובכמות הנדרשת (סביר שחיל האוויר יעסוק בעוד לא מעט משימות בזמן מלחמה) ותמיד יש גם סכנה לפגיעה בכלי הטייס. וכאן בדיוק בא לידי ביטוי הפטנט האכזרי שנקרא "תחמושת מצרר".
אלו יכולים להיות פגזי מצרר, רקטות מצרר או טילים שמכילים רש"ק מצרר (בדיוק כמו הטילים האיראניים ששוגרו אל מדינת ישראל), ממש לא משנה מה הפלטפורמה שנושאת את רש"ק המצרר, כי הרעיון הוא אותו רעיון: להביא את הרש"ק אל מעל השטח שבו מצויות המטרות אשר בהן נרצה לפגוע ולגרום לו לפזר את עשרות הפצצונות הקטנות שבתוכו בגובה של כמה מאות מטרים מעליהן. כך ניצור "גשם" של עשרות פצצונות, שיתפזרו על שטח נרחב שעשוי להיות בגודל של מאות מטרים מרובעים, ויפגעו פגיעה נרחבת בהשוואה לרש"ק נפיץ אחד, שיגרום לפגיעה נקודתית.
זה הרעיון.
ואיך העסק עובד?...
לצורך הדוגמה, בואו נדבר על רקטות מצרר (כי אותן אנחנו כבר מכירים טוב מאוד).
בואו תתרכזו לשנייה, זה פשוט...
הרי הבנו שרש"ק מצרר צריך לפעול בגובה מעל הקרקע כדי לפזר ביעילות את עשרות הפצצונות שבתוכו.
אם נרצה לשגר רקטת מצרר למטרה שנמצאת בטווח של 30 קילומטר ולהפעיל את הרש"ק מעל הקרקע ואנחנו יודעים שלרקטה יקחו 25 שניות עד שתיפגע בקרקע, נכוון את ההשהייה שבמרעום ל-22 שניות (3 שניות לפני שהיא מתרסקת לקרקע) וכך נגרום למרעום לפזר את תכולת הרש"ק בגובה הרצוי. פשוט, לא?
ועכשיו, דמיינו שברש"ק של רקטת מצרר יש כ-90 פצצונות ואנחנו משגרים מטח של כ-5 רקטות לאותו תא שטח. אתם מדמיינים את כמות הפיצוצים שיתרחשו שם? זה גיהנום להמצא בשטח שכזה והתחושה היא תחושת אימה של חוסר אונים (תיכף נספר על הנזק שהפצצונות הללו גורמות).
שרטוט המציג את עקרון פעולת הרש"ק של רקטת מצרר, הפיזור מתבצע מעל הקרקע ומכסה שטח גדול מאוד.
וכמה מילים על מבנה רש"ק המצרר:
לרש"ק מצרר מבנה ייחודי; הרי הבנו כבר שמדובר בכלי קיבול לעשרות פצצונות קטנות והבנו שהוא אמור לפזר אותן גבוה מעל פני הקרקע כדי להשיג כיסוי מיטבי. לכן, ברוב המקרים מעטפת הרש"ק תהייה דקה יחסית, כי נרצה גם לחסוך במשקל (חיסכון במשקל יגדיל את טווח הרקטה) וגם להגדיל את חלל הרש"ק (כדי לדחוס לתוכו כמה שיותר פצצונות).
היות והרש"ק אמור לפעול מעל פני הקרקע - נתקין עליו מרעום השהיה, והיות ונרצה להדוף מתוכו את הפצצונות החוצה - יימצא ברש"ק המצרר אלמנט שידע לעשות זאת ופשוט יפרק את המעטפת הדקה שלו, או לחילופין - יהדוף החוצה את כל תכולתו.
איור סכמטי לצורך המחשה בלבד של רקטה נושאת רש"ק מצרר (סידור הפצצונות ברש"ק הוא שונה וכך גם המראה שלהן)
והפצצונות? איך הן נראות ואיך הן פועלות?
יש מאות דגמי פצצונות בגדלים שונים - החל מגודל של כדור טניס ועד לפצצונות ששוקלות כמעט 100 קילו; יש פצצונות עם צורות ומבנים שונים ומשונים - החל מפצצונות עגולות, דרך תצורה משולשת, מלבנית או גלילית; חלקן עם כנפונים קטנים לייצוב בעת הנפילה לקרקע כדי שייפלו ישירות על המרעום שיגרום לפיצוצן, חלקן עם מצנחים קטנים וחלקן עם סרטי בד. אחת הבעיות הגדולות עם התחמושת הזו היא שבחלק גדול מהמקרים היא פשוט לא נראית כמו........ תחמושת!
אם נתייחס כרגע לדגם הנפוץ ביותר של פצצונות מצרר שמצוי בזירה שלנו, זה שנמצא בשימוש החיזבאללה (דגם דומה היה בשימוש גם בצה"ל ועדיין נמצא ברקטות ה-MLRS), מדובר בפצצונות בעלות מבנה גוף גלילי שלו מעטפת פלדה, והוא מכיל מטען חומר נפץ במשקל של כ-40 גרם. זה אולי נשמע מעט, אבל זה קטלני (יש רימוני יד שמכילים כמות חומר נפץ דומה). אחד הדברים שהופכים את הפצצונות האלה לכל כך קטלניות הוא העובדה שלעתים המעטפת הפנימית של גופן מחורצת שתי וערב, או לחילופין מכילה כדוריות פלדה שמהוות רסס קטלני, אשר מתפזר לכל עבר בעת שהן מתפוצצות (לרוב, מדובר במאות רסיסי פלדה או כדוריות פלדה)!
ועוד לא דיברנו על כך שיש להן גם אפקט שמסוגל לחדור מבעד לכמה סנטימטרים של פלדה בזכות מה שמכונה "מטען חלול", שעליו לא נדבר כאן.
בקיצור, פצצונות קטנות אבל... קטלניות מאוד!
ואם זה לא מספיק, אז בעיה נוספת היא המרעום שמורכב על כל פצצונת...
מדובר במנגנון מכאני פשוט מאוד, אבל גם רגיש מאוד כשהוא במצב של נפל. למעשה, מדובר באחד הנפלים הרגישים ביותר למגע, למכה ולטלטול, שזה בדיוק מה שקרה באירוע האחרון!!!
בכל מנגנון שכזה קיים נוקר קטן וחד כמו מחט, שהדבר שמפריד בינו לבין הפיקה הם מילימטרים בודדים, ובמקרה הטוב - קפיץ עדין ביותר... זה הכל!
סכנת נפשות!
מראה פצצונת מצרר מהדגם שמזווד ברש"קי מצרר של רקטות המצוי בשימוש החיזבאללה, ושכמותן שוגרו לעבר שטח מדינת ישראל. תשומת הלב לממדיה הקטנים בהשוואה לאריחי המדרכה. סרט הבד משמש לדריכת המרעום ולייצוב הפצצונת בעת נפילתה לקרקע. פצצונת במצב שכזה היא סכנת מוות!!!
תצלומים שהופצו במדיה מתוך האירוע הטראגי שהביא למות הנער ולפציעתם של יותר מעשרה נוספים. אחרי כל מה שהוסבר כאן, ניתן להבין שתצלומים שכאלה הם נוראיים!
וצרה נוספת היא אחוז הנפלים!
היות ומדובר בתחמושת קטנה יחסית עם מנגנון קטן ועדין, היא מייצרת כמות גדולה מאוד של נפלים, שפשוט לא יתפוצצו וישארו מפוזרים בשטח עד שמישהו או משהו יגרום להם להתפוצץ!
פצצונת שלא תיפול באופן אנכי מושלם - תהיה נפל!
פצצונת שתיפול לתוך צמחייה עבותה - תהיה נפל!
פצצונת שתיפול ותיתקע על צמרת של עץ - תהיה נפל (עד שתיפול לקרקע ותתפוצץ מתי שהוא)!
פצצונת שתיפול על מצע רך - נפל!
פצצונת שתיפול לתוך מקווה מים - סביר שתהיה נפל!
עמודי חשמל, גדרות תייל, שלג....
אתם קולטים את הבעיה כאן?
יש דגמי פצצונות שאחוזי הנפלים שהן יוצרות גבוהים יותר ויש כאלה פחות, אבל נפלים תמיד יהיו - וזה נורא!
חייבים להבין דבר אחד פשוט:
לא תמיד יודעים כמה רקטות מצרר שוגרו, לא תמיד יודעים (ליתר דיוק, לרוב לא יודעים), כמה מהפצצונות פעלו וכמה נותרו כנפלים המפוזרים בשטח, ולאחר סריקות לא תמיד ניתן לקבוע שכל הנפלים אותרו; ייתכן וחלקם מסתתר עדיין בתוך צמחייה, על צמרות עצים, בין סלעים וכו'... אין דרך לוודא ב-100 אחוז ועל כן נדרשת כאן גם אחריות מצד כולנו, פשוט לא נוגעים!
יש מי שזה תפקידו והדבר היחיד שנדרש מאזרח לעשות במקרה שנתקל בחפץ שנראה כתחמושת הוא פשוט להתקשר 100 ולזמן חבלן - זו לא קלישאה, תראו מה קרה!!!
ועכשיו אני מקווה שהנושא יותר ברור. דיברנו על מה זו בכלל רקטה, על איך היא בנויה, מהם ״רש"ק״ ו״רש"ק מצרר״ ומהו עיקרון פעולתם, וגם מה זה "פצצונות" ומהן הסכנות הטמונות בהן...
על כל זה דיברנו וכולי תקווה שעזרתי במשהו.
*ברשימת ההרצאות המופיעה כאן תמצאו הרצאה העוסקת, בין השאר, גם בנושא הזה... תציצו.
והדבר שהכי חשוב לזכור - לא כל מה שהוא קטן אינו מסוכן!
שרק נהיה בריאים.
