קצת על עופות (ולא לכבוד שבת) - סיפורן של היונים בשירות צה"ל.

אחד מסוגי הפריטים האהובים עלי במיוחד הן אותן חוברות הדרכה צבאיות ישנות מימי ראשית המדינה, בהן מופיעים הסברים על כלי נשק, לימוד אימוני נשק ושאר ירקות...

השפה, הציורים, כלי הנשק עצמם, הכל כל כך מעניין, כל כך "של פעם"...

והנה, באחד מימי השישי שם ביריד הוינטאג' התל אביבי, צדה עיני אחת מאותן חוברות, נחה לה על דוכן של ספרים ישנים, אלא שהפעם זה היה קצת אחר...

חוברת הדרכה, שנת 1953, האוריינטציה אמנם צבאית, אבל ה"נשק" אפעס.... קצת שונה הפעם...

יוני דואר!

אז כן, ידעתי שהייתה יחידה שכזאת, פעם, מזמן... וכן, ידעתי גם שהיא הוקמה עוד בשנות המנדט אז נחשבה לסודית וחשאית, אבל לזכות ולשים יד על חוברת הדרכה בנושא?... וואלה... איזה יופי לי !

מבלי לחשוב פעמיים (ולאחר מיקוח קליל כמתחייב), הפכתי לבעליה המאושר של חוברת לימוד בנושא יוני דואר...

השימוש ביונים לצורך העברת איגרות עם מסרים הוא לא חדש ובטח שלא הומצא כאן אצלנו, הוא היה נפוץ הרבי לפני כן והשימוש המסיבי ביוני דואר עשה כבר בתקופת מלחמת העולם הראשונה (אם לא נחשיב את עניין המבול וענף הזית)...

ליונים כך מסתבר יש יכולת למידה מרשימה למדי, ניתן לאלפן והן ישובו תמיד לשובך הבית שלהן, תכונות מעולות להפכן לסוג של אמצעי העברת דואר!

בארץ, החל השימוש ביוני דואר בשלהי שנות השלושים של המאה העשרים, שנת 1938 למעשה, היה זה אדם בשם אברהם עץ הדר, איש ה"הגנה", שהציע לראשי הארגון להקים יחידה מיוחדת של יוני דואר שתשמש להעברת מסרים מנקודה לנקודה באופן חשאי ושכמעט אינו ניתן לגילוי (אלא במקרה של תאונה/תקלת נווט של כלי הטייס)....

תחילה הרעיון לא ממש זכה לדעה חיובית, אך מקבלי ההחלטות בארגון החליטו לבסוף לנסות... למה לא?...

לצורך הקמת התשתית ההתחלתית, יובאו לארץ ונים מבלגיה, יונים בעלות תכונות ייחודיות שמאפשרות את הכשרתן לתפקיד כשהשובך הראשון לטובת העניין הוקם בשכונת רחביה הירושלמית.

לאחר תקופת הסתגלות והכשרה, הוקמה ב"הגנה", יחידה מיוחדת שזכתה לכינוי " מק"י " - מחלקת קשר יונים!

לשורות היחידה הייחודית גויסו בעיקר נשים כששני הקריטריונים העיקריים שנדרשו מהמועמדות לתפקיד היו:

1. יכולת שמירת סודיות.

2. חיבה רבה לבעלי חיים (מעניין אם הן ידעו בשלב זה באילו בעלי

חיים מדובר)...

ההכשרה לתפקיד כללה לא מעט תכנים רלוונטיים כגון, אופן הכשרת היונה לשמש כיונת דואר, הכרת מבנה היונה, הפיזיולוגיה שלה, מחלות אופייניות, טיפול ביונים, מילוי ניירת וכרטיסי מעקב ועוד...

תהליך האילוף והאימון היה הדרגתי ובמהלכו לימדו תחילה את היונים להגיב לקול מחיאות כף כדי לצאת החוצה מן השובך כשברגע שיצאו, החזרה לשובך נמנעה מהן באמצעות מתקן חד כווני מיוחד שהותקן בפתחו. לאחר מכן החל שלב לימוד ה"טיסה" (כן, כך קראו לזה), תחילה כלהקה ולאחר מכן באופן עצמאי כשטווח הטיסה הולך וגדל עם הזמן, ממש קורס טייס ...

לאחר סיום ההכשרה, צוידו היונים באמפולה קטנה מיוחדת שהוצמדה לאחת מרגליהן ובה נישאה האיגרת שנשלחה אל היעד, אמפולה זו כונתה "טוטף" (ראו תצלום מצורף בין התמונות).

בשלב זה, כשהעייסק החל לתפוס תאוצה, הוקם בגן החיות בתל אביב "שובך מרכזי", ששימש כ"בסיס אם" מסווג כשהימצאותו דווקא שם נראתה הכי טבעית ולא מעוררת חשד בכך כי מדובר ביונים שנועדו לשימוש המחתרת.

היות ומדובר היה בשנות המנדט הבריטי, פעלה יחידת ה"יונאים" במסווה של "אגודת חובבי היונים" שעבור חבריה וחברותיה הונפקו תעודות חבר מפוברקות למקרה שיישאלו שאלות מיותרות או למקרה של "ביקור פתע" מצד השלטונות הבריטים.

במסגרת פעילותה לאורך שנות המנדט, ניתן למנות לא מעט אירועים בהם סייעה לכוחות הלוחמים, לישובים נצורים ואף לקשר עם אניות מעפילים בהתקרבן לחופי הארץ כך שנחסך שימוש במכשירי רדיו לשם כך, דבר שעלול היה להביא לגילוין על ידי הבריטים שהאזינו לתעבורת הקשר... פעילות היחידה גברה בימי מלחמת העצמאות כשעם הקמת צה"ל, עברה היחידה אל תחת פיקודו והיא שוכנה תחילה בתל ליטוינסקי (תל השומר של ימינו), שם נותרו בסיסי צבא בריטיים שננטשו שבחלקם נעשה שימוש עד היום.

בשלב זה, הלכה וגדלה היחידה ונוספו לשורותיה עוד ועוד יונים, חלקן מקיבוצים בארץ וחלקן ייבוא מארה"ב, בשיא פעילותה, החזיקה היחידה סד"כ של כלא פחות מ 1000 יוני דואר!... ממש ארמדה !!!

בסיסי יונאים הוקמו בעוד מספר נקודות בארץ, בקיבוץ גבעת ברנר (שם הופעל שובך גדול עוד מימי ה"הגנה"), בירושלים, באזור שייח מוניס (רמת אביב) ובעיקר... בבה"ד 7, בית הספר של חיל הקשר שבמסגרתו פעלה היחידה ושמיקומו נקבע בסרפנד ("צריפין") שם גם שכנה מפקדת היחידה עצמה.

במהלך שנות הפעילות, פותחו ספר דגמים של שובכים, חלקם נועדו לפריסה אל שדה הלחימה כנגררים ואף דגם מיוחד וקומפקטי שנועד לא פחות ולא יותר... לנשיאה על גב היונאי המפעיל ... פק"ל שובך !

החל משנת 1954 ועד לשנת 1958, החל תהליך של צמצום פעילות יחידת היונאים בחיל הקשר, בעיקר עקב העובדה שצה"ל רכש אמצעים מתקדמים יותר לטובת העניין וב 1958 כאמור, נסגרה היחידה סופית.

לאחר סגירת היחידה, הוקמה בבה"ד 7 אנדרטה לזכר היונה האלמונית... (בחיי), אנדרטה שנהרסה בשוגג במהלך עבודות עפר שנעשו בבסיס ומאז לא שוקמה (תצלום האנדרטה מופיע בין הצילומים המצורפים).

זה היה הסוף ובכך נסגר הגולל על פעילות יוני הדואר בצה"ל.

ללא ספק סיפור מקסים על יחידה צבאית פחות מוכרת.

זיו.

התמונות כולן מאותה חוברת (למעט תצלום האנדרטה שנלקח מוויקיפדיה).

קצת מורשת קרב...

"יונאי בעל אופי סוער ותכונות קשות, מפחיד ומקלקל את היונים"... לא, תודו שזה פשוט נהדר!!!

האנדרטה שנהרסה בטעות (תצלום מ"ויקיפדיה)